Vayedaber

Simple Havroutah

Shabbath

Daf 19b

לֹא יִגְמוֹר. וְרַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר: רַבִּי אֶלְעָזָר הִיא. דִּתְנַן: חַלּוֹת דְּבַשׁ שֶׁרִיסְּקָן בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְיָצְאוּ מֵעַצְמָן — אָסוּר, וְרַבִּי אֶלְעָזָר מַתִּיר.

Traduction

He may not finish. And the amora Rabbi Elazar said: Our mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Elazar the tanna. As we learned in a mishna: With regard to honeycombs that he crushed on Shabbat eve and the honey came out on its own on Shabbat day, it is prohibited to eat the honey, like anything that was prepared on Shabbat. And Rabbi Elazar permits eating it on Shabbat.

Rachi non traduit

לא יגמור. אסור להניחם מבעוד יום תחת כובדן כדי לגמור משתחשך:

ור' אלעזר אומר. הוא ר' אלעזר בן פדת דהוא אמורא:

ר' אלעזר היא. הוא ר' אלעזר בן שמוע סתם ר' אלעזר של משנה וברייתא:

חלות דבש שהכוורת רודה ועשויין כמין חלות של שעוה והדבש בתוכן

שריסקן. כותתן:

אסורין. לאותו שבת באכילה: דבש לאחר שזב מן החלות נמי אוכלא הוא הלכך ליכא למיגזר ביה שמא יסחוט משתחשך דלא שייכא ביה סחיטה:

וְרַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא מַאי טַעְמָא לָא אָמַר כְּרַבִּי אֶלְעָזָר? אָמַר לָךְ, הָתָם הוּא דְּמֵעִיקָּרָא אוֹכֶל וּלְבַסּוֹף אוֹכֶל, הָכָא מֵעִיקָּרָא אוֹכֶל וְהַשְׁתָּא מַשְׁקֶה. וְרַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר לָךְ: הָא שָׁמְעִינַן לֵיהּ לְרַבִּי אֶלְעָזָר דַּאֲפִילּוּ זֵיתִים וַעֲנָבִים נָמֵי שָׁרֵי. דְּהָא כִּי אֲתָא רַב הוֹשַׁעְיָא מִנְּהַרְדְּעָא, אֲתָא וְאַיְיתִי מַתְנִיתָא בִּידֵיהּ: זֵיתִים וַעֲנָבִים שֶׁרִיסְּקָן מֵעֶרֶב שַׁבָּת וְיָצְאוּ מֵעַצְמָן — אֲסוּרִין. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּירִין. וְרַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא בָּרָיְיתָא לָא שְׁמִיעַ לֵיהּ.

Traduction

The Gemara asks: And Rabbi Yosei bar Ḥanina, what is the reason he did not say in accordance with the explanation of Rabbi Elazar? Apparently, Rabbi Elazar’s explanation in the mishna is more accurate. The Gemara answers: Rabbi Yosei could have said to you that there, in the case of the honeycombs, it is food from the beginning and it is food at the end, as honey is considered food. Therefore, there was no squeezing of liquid from food at all. However, here, in all of the cases in the mishna, from the beginning they were food and now they became liquid, and that is the definition of squeezing. And Rabbi Elazar could have said to you in response to this assertion: We heard that Rabbi Elazar permitted olives and grapes as well. As when Rav Hoshaya from Neharde’a came, he came and brought a baraita with him, in which it was taught: Olives and grapes that he crushed from Shabbat eve and the liquids seeped out on their own, the liquids are prohibited. Rabbi Elazar and Rabbi Shimon permit those liquids. The Gemara answers that Rabbi Yosei bar Rabbi Ḥanina did not know this baraita.

Rachi non traduit

הכא. זיתים וענבים דמתני' דמעיקרא אוכלא והשתא משקה איכא למיגזר שמא יסחוט משתחשך דהא ודאי סחיטה היא:

וְרַבִּי אֶלְעָזָר מַאי טַעְמָא לָא אָמַר כְּרַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא? אָמַר לָךְ: לָאו אִיתְּמַר עֲלַהּ אָמַר רָבָא בַּר חֲנִינָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בִּמְחוּסָּרִין דִּיכָה — דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי, כִּי פְּלִיגִי בִּמְחוּסָּרִין שְׁחִיקָה. וְהָנֵי נָמֵי כִּמְחוּסָּרִין דִּיכָה דָּמוּ. הוֹרָה רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל.

Traduction

On the other hand, the Gemara asks: And Rabbi Elazar, what is the reason he did not say in accordance with the explanation of Rabbi Yosei bar Ḥanina, that our mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Yishmael? The Gemara answers: Rabbi Elazar could have said to you: Wasn’t it stated that Rava bar Ḥanina said that Rabbi Yoḥanan said: Here it is referring to items that lack grinding, i.e., when the garlic and the unripe grapes were not ground in a pestle at all, everyone agrees that it is prohibited to place them in a manner that causes their liquids to come out on their own on Shabbat. The case where they disagreed was where they were already completely ground, but they were still lacking additional pounding; and these cases in our mishna are also considered as if they were lacking grinding. The Gemara relates that Rabbi Yosei bar Ḥanina issued a practical ruling in accordance with the opinion of Rabbi Yishmael, and permitted a person to finish tending to them even after dark.

Rachi non traduit

ור' יוסי בר' חנינא. הך ברייתא דקתני דפליג ר' אלעזר אף בזיתים ובענבים לא הוה שמיע ליה ומההיא דחלות דבש שהיא משנה בפרק חבית שנשברה לא הוי מצי לדמויה למתני' משום פירכא דלעיל:

במחוסרין דיכה כ''ע לא פליגי. דאסירי דטעינתן היא גומרת ונמצא הכל עשוי בשבת:

שחיקה. יותר מדיכה לשון או דכו במדוכה (במדבר י''א:ח') ורבותי גורסין כי פליגי במחוסרין סחיטה שנידוכו יפה ואין טעינתן גומרת אלא סחיטה ולמאן דגריס שחיק' טעינתן שוחקתן והני דמתני' מחוסרין דיכה הן וטעינתן היא דיכתן היא שוחקתן היא סוחטתן ובהא ר' ישמעאל מודה דאסור:

שֶׁמֶן שֶׁל בַּדָּדִין וּמַחְצָלוֹת שֶׁל בַּדָּדִין — רַב אָסַר וּשְׁמוּאֵל שָׁרֵי. הָנֵי כְּרָכֵי דְזוּזֵי — רַב אָסַר וּשְׁמוּאֵל שָׁרֵי. אָמַר רַב נַחְמָן: עֵז לַחֲלָבָהּ, וְרָחֵל לְגִיזָּתָהּ, וְתַרְנְגוֹלֶת לְבֵיצָתָהּ, וְתוֹרֵי דְרִידְיָא, וְתַמְרֵי דְעִיסְקָא — רַב אָסַר, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: מוּתָּר. וְקָמִיפַּלְגִי בִּפְלוּגְתָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן.

Traduction

Since the Gemara raised issues related to the olive press, it cites other connected matters: Oil of olive pressers and mats of olive pressers, which they use in their work, Rav prohibited moving them on Shabbat since they are set aside for a specific purpose, and it is prohibited to move an item set aside and designated for a defined purpose on Shabbat. And Shmuel permitted doing so, as according to Shmuel, the legal status of set-aside [muktze] does not apply in most cases. Along the same lines, they disagreed with regard to those mats used to cover merchandise transported on a ship. Rav prohibited using them because they are set aside and Shmuel permitted using them. Similarly, Rav Naḥman said: A goat raised for its milk, and a ewe that is raised for shearing its wool, and a chicken raised for its egg, and oxen used for plowing, all of which are designated for purposes other than eating, as well as dates used for commerce; in all of these Rav prohibited using them for food, or slaughtering them even on a Festival due to the prohibition of set-aside. The reason for this is that during the day, before Shabbat, he had no intention of eating them, as he set them aside for a different purpose. And Shmuel said: They are permitted, as in his opinion there is no prohibition of set-aside. The Gemara comments that they disagree in the dispute of the tanna’im Rabbi Yehuda and Rabbi Shimon with regard to the issue of muktze.

Rachi non traduit

שמן של בדדין. איידי דאיירי בבית הבד נקט ליה שמן המשתייר בזויות הבד תחת הטעינה והוא ניתן לבדדין וכן מחצלות של בדדין שמכסין בהן את הזיתים:

רב אסר. לטלטולי משום מוקצה דרב סבר כר' יהודה במוקצה ושמואל סבר כר''ש דלית ליה מוקצה והכי אמרינן במי שהחשיך:

כרכי דזוזי. זוג של מחצלות שמכסים בהן את פרגמטיא של ספינה וזוזי לשון זוג לפי שהן שתים ועשויות כאהל ובתשובות הגאונים מצאתי כרכי דזיווי ומפרש שהוא לשון ספינה בלשון ארמי:

עז. העומדת לחלבה:

וכן רחל. העומדת לגיזתה:

ותורא דרידיא. העומד לחרישה:

ותמרי דעיסקא. העומדין להוליכן לסחורה למקום אחר:

פלוגתא דר' יהודה כו'. דלר' יהודה דאית ליה מוקצה בפרק אחרון (דף קנו:) אסור לשוחטן ביום טוב אלא אם כן הזמינן מבעוד יום ולר' שמעון שרו:

Tossefoth non traduit

שמן של בדדין. פ''ה המשתייר בזוית בית הבד וקשה לר''י דמה לו להזכיר כאן דין מוקצה ועוד דלמה יהיה השמן מוקצה ותירץ ר''י דקאי אדלעיל דקאמר דאם טען בית הבד מבעוד יום והשמן זב והולכת כל השבת רב אסר אותו שמן משום מוקצה דהוי נולד גמור דמחמת קורות והעיגול שעליו לא היה ראוי בין השמשות לאכילה אע''ג דע''מ כן הניחו וסמך על זה שיזוב כל השבת כיון דאין משקין בעולם האי סמיכה לאו מידי הוא והוי נולד גמור ולא דמי לקדרה חייתא דשרי אע''ג דבין השמשות לא חזי לאכילה דהתם כיון דהבשר בעולם מהני דע''מ כן מניחה וכן מעיינות הנובעות כבר הם בעולם וכן צואת קטן שהיה כבר במעיו מהני בהן סמיכה ולא דמי לזיתים וענבים שריסקן מבעוד יום וכן השום והבוסר. שריסקן מבערב דהתם חזו מבערב לאכילה אבל הכא דלא חזו בין השמשות לאכילה והמשקה אינו בעולם הרי נולד גמור ואסור לרב וא''ת בפ''ב לקמן (דף כמ.) דאמר רב אכל תמרי ושדא קשייתא לחיותא מאי לאו בפרסייתא ולא קבלה לא בארמייתא וקבלה והשתא היכי המ''ל דהוי פרסייתא והא רב אסר נולד הכא ויש לומר דה''פ מאי לאו בפרסייתא ולא קבלה משום דלא חשיבא ליה רב נולד כיון דמעיקרא גרעין והשתא גרעין אבל הכא שמן הבלוע בזיתים כל זמן שלא יצא הוי נולד גמור ולא הוי משקה:

ושמואל שרי. תימה דבס''פ נוטל (לקמ ן קמג.) אמרי' דשמואל הוה מטלטל גרעיני פרסייתא אגב ריפתא פי' בשולות כל צרכן שאין נשאר מן האוכל עליהם כלל וכיון דשרי נולד כר''ש בלא ריפתא נמי לישתרי ותירץ ר''ת דשמואל מחמיר על עצמו היה לפי שהיה אדם חשוב וכן מוכח סוגיא התם דאמר אביי אי לאו דאדם חשוב אנא:

הני כרכי דזוזי רב אסר. לטלטל משום מוקצה תימה דבפ' מפנין (לקמן שבת דף קכח.) אמרינן דרב במוקצה לאכילה סבר לה כר' יהודה ובמוקצה לטלטל סבר לה כר''ש והכא אוסר לטלטל לכרכי דזוזי ומפרש ר''ת דכרכי דזוזי הן מוקצה מחמת מיאוס כגון בגדים ומחצלות שמכסין בהם דגים ושאר דברים המלכלכין אותם והתם דקאמר רב דבמוקצה לטלטל סבר לה כר''ש במוקצה שמקצה האדם מדעתו לעיסקא לאוצר שאין בו מיאוס והא דאמר בפרק בתרא (דף קנו:) דאף רב ס''ל כר' יהודה מדכרכי דזוזי דרב אסר מפרש ר''ת דנבילה המתנבלת בשבת מוקצה מחמת איסור הוא דאף לכלבים אינו ראוי מחיים ומוקצה מחמת איסור חמור ממוקצה מחמת מיאוס והא דאמר בפ''ק דחולין (דף יד:) בשמעתא ונסבין חבריא למימר מתני' ר' יהודה היא אימור דשמעת ליה לרבי יהודה במוקצה מחמת מיאוס במוקצה מחמת איסור מי שמעת ליה דיחוי בעלמא הוא ולפי המסקנא נאמר דמוקצה מחמת איסור טפי חמור תדע דהא קאמר התם אימור דשמעת ליה לר' מאיר במבשל דראוי לכוס שוחט דאינו ראוי לכוס מי שמעת ליה משמע דאית ליה לר' מאיר מוקצה מחמת איסור ובפרק כירה משמע דלית ליה מוקצה מחמת מיאוס גבי מטלטלים נר חדש אבל לא ישן ר' מאיר אומר כל הנרות מטלטלים חוץ מן הנר שהדליקו בו באותו שבת:

הַהוּא תַּלְמִידָא דְּאוֹרִי בְּחַרְתָּא דְאַרְגֵּיז כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, שַׁמְתֵּיהּ רַב הַמְנוּנָא. וְהָא כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן סְבִירָא לַן? בְּאַתְרֵיהּ דְּרַב הֲוָה לָא אִיבְּעַי לֵיהּ לְמִיעְבַּד הָכִי. הָנֵי תְּרֵי תַלְמִידֵי, חַד מַצִּיל בְּחַד מָנָא, וְחַד מַצִּיל בְּאַרְבַּע וַחֲמֵשׁ מָאנֵי — וְקָמִיפַּלְגִי בִּפְלוּגְתָּא דְּרַבָּה בַּר זַבְדָּא וְרַב הוּנָא.

Traduction

The Gemara relates: There was this student who issued a ruling in the city of Ḥarta De’argiz that items that are set aside are permitted, in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, and Rav Hamnuna excommunicated him. The Gemara asks: Don’t we hold that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon? Why, then, did Rav Hamnuna excommunicate him? The Gemara answers: This incident was in the place of Rav and the student should not have done this; even if the accepted ruling is lenient, the city was under Rav’s jurisdiction, and the student’s public ruling, contrary to Rav’s opinion, was a blatant display of disrespect. Incidentally, the Gemara relates a story involving these two students: One would rescue from a fire with one vessel and one would rescue with four and five vessels, as it is permitted to rescue one’s belongings from a fire on Shabbat. They disagreed with regard to whether it is preferable to carry just one vessel and go back and forth several times, or to carry several vessels and go back and forth fewer times. And they disagree with regard to the same issue that was the subject of the dispute of Rabba bar Zavda and Rav Huna elsewhere.

Rachi non traduit

חרתא. שם מקום:

דארגיז. אדם אחד היה אמגושי שבנה לאותה העיר ורב המנונא דר בה ועדיין מערת קבורתו קיימת שם כך מצאתי בתשובה:

והא כר' שמעון סבירא לן. השתא כדלקמן ואמאי שמתיה:

חד מציל. אוכלין ומשקין מפני הדליקה הרבה לחצר המעורבת:

בחד מנא. כדתנן מצילין סל מלא ככרות ואע''ג שיש בו מאה סעודות:

וחד מציל בארבע וחמש מאני. אלא שמקפלן כולן לתוך כלי גדול ונושאן בפעם אחת:

וקא מיפלגי כו'. בפרק כל כתבי הקדש:

Tossefoth non traduit

וחד מציל בארבע וחמש מאני. פי' בקונטרס ומקפלן כולן בתוך כלי אחד ונושאן בבת אחת ואין נראה לר''ת דבפ' כל כתבי (לקמן שבת דף קכ.) לא פליגי אמוראי בהא דבעיא היא ופשיט דכבא להציל דמי ושרי לכ''ע ומפרש ר''ת דחד מציל בחד מנא אפי' מאה סעודות אבל בארבע וחמש מאני כגון להציל ולחזור ולהציל אפי' באותו חצר לא וחד מציל בד' וה' מאני לאותו חצר ובהא פליגי התם רבה בר זבדא ורב הונא:

מַתְנִי' אֵין צוֹלִין בָּשָׂר בָּצָל וּבֵיצָה אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּצּוֹלוּ מִבְּעוֹד יוֹם. אֵין נוֹתְנִין פַּת לַתַּנּוּר עִם חֲשֵׁכָה, וְלֹא חֲרָרָה עַל גַּבֵּי גֶּחָלִים, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּקְרְמוּ פָּנֶיהָ מִבְּעוֹד יוֹם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כְּדֵי שֶׁיִּקְרוֹם הַתַּחְתּוֹן שֶׁלָּהּ. מְשַׁלְשְׁלִין אֶת הַפֶּסַח בַּתַּנּוּר עִם חֲשֵׁכָה. וּמַאֲחִיזִין אֶת הָאוּר בִּמְדוּרַת בֵּית הַמּוֹקֵד.

Traduction

MISHNA: This mishna enumerates actions that may only be performed on Shabbat eve if the prohibited labor will be totally or mostly completed while it is still day. One may only roast meat, an onion, or an egg if there remains sufficient time so that they could be roasted while it is still day. One may only place dough to bake into bread in the oven on Shabbat eve at nightfall, and may only place a cake on the coals, if there is time enough that the surface of this cake or bread will form a crust while it is still day. Rabbi Eliezer says: Enough time so that its bottom crust should harden, which takes less time. However, in a case that is an exception, one may, ab initio, lower the Paschal lamb into the oven on Shabbat eve at nightfall, so that its roasting is completed on Shabbat if Passover eve coincides with Shabbat eve. And one may, ab initio, kindle the fire in the bonfire of the Chamber of the Hearth in the Temple on Shabbat eve, adjacent to the start of Shabbat, and allow the fire to spread afterward throughout all the wood in the bonfire.

Rachi non traduit

מתני' חררה. עוגת רצפים (מלכים א י''ט:ו') פוגאר''ה בלע''ז:

יקרמו. כמו קרום קרושטי''ן בלע''ז:

התחתון. מפרש בגמרא:

משלשלין את הפסח כו'. והוא נצלה והולך משתחשך ואע''ג דבעלמא אין צולין כדאמרן הכא שרי דבני חבורה זריזין הן ומדכרי אהדדי ולא אתו לחתויי בגחלים:

ומאחיזין את האור. מעט מעט בעצים של מדורת בית המוקד שהיתה בעזרה והיא מתבערת והולכת משתחשך ולא חיישינן שמא יהו כהנים צריכין להבעירה משתחשך כדמפרש בגמרא:

בית המוקד. לשכה גדולה היא שהכהנים מתחממין שם במדורת אש הנסקת תמיד מפני שמהלכין יחפים על רצפת שיש בעזרה כדאמרי' בזבחים (פ''ב דף כד.) הואיל ורצפה מקודשת דכתיב ביום ההוא קדש המלך את תוך החצר וכלי שרת מקודשין דכתיב וימשחם ויקדש אותם מה כלי שרת לא יהא דבר חוצץ בינו לבין כלי שרת אף רצפה לא יהא דבר חוצץ בינו לבין הרצפה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source